שלום שמי אריה אדרי מקים האתר,
אני הייתי ספרן בישיבת כרם ביבנהומשם הידע על התכנים המובאים באתר, איני רב על כן אין להתייחס אל דברי כאל הלכה אלא רק כתבתי זאת כתוכחה עצמית כדי שאני יוקיר יותר את התפילה כדברי הסלנטר שהבאתי בהקדמה.
התחלתי לכתוב את המאמרים לחברי בצבא בירחון "זמורות" ובכך נזרע זרע לאתר זה.
לפני שהתאמתי את האתר לסמארטפונים היה בו חומר הדרכה למחשבים – ביטלתי אותם והכנסתי אותם בצורה מסודרת לאתר חדש
האתר החדש שהקמתי יש בו סרטוני הדרכה למחשב והסברים על תוכנות חינמיות עם קישורים להורדה – תספרו עליו לחבריכם – אתר דוסיקומפ
שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד (דברים ו, ד)
מוקד הכנה לתפילת שמונה הסומך גאולה לתפילה הוא: קריאת שמע. חשיבות אמירת פסוק זה בזמנו גדולה היא מאוד, ומקיימים באמירתה כמה מצוות עשה. במסכת ברכות מוזכרים כמה וכמה דברים המראים על מעלת אמירתה, כמו: "אמר רבי חמא ברבי חנינא: כל הקורא קריאת שמע ומדקדק באותיותיה - מצננין לו גיהנם, שנאמר: (תהלים ס"ח) בפרש שדי מלכים בה תשלג בצלמון, אל תקרי בפרש אלא בפרש, אל תקרי בצלמון אלא בצלמות. " (ברכות ט"ו:). נטעם קצת על חשיבותה, פירושיה והכוונות הנצרכות באמירתה.
מדוע נחלקו חכמים במקור לימוד דיני דרבנן?
למה מצינו בתלמוד בכמה מקומות שנחלקו חכמים אם דין דרבנן נלמד מ"לא תסור" או מ"שאל אביך ויגדך" ובפרט לדעת הרמב"ם שקרא דלא תסור מן הדבר ואשר יאמרו לך תעשה הוי עשה ול"ת אכולהו מילי דרבנן מדאורייתא. ועוד מצינו בסוגית ביעי חשילתא[1] שמותרים, אך לרב שמן אסורים משום "ואל תטוש תורת אמך" ולמה לא נקט שנלמד מ"שאל אביך ויגדך" כמו שלדעת הרמב"ם גם במנהג שהנהיגו חז"ל יש בו משום לא תסור, וכמ"ש בפ"א מהלכות ממרים ה"ב ?
מדוע בתלמוד שיבואו דינים מדרבן מביאים ראיות מן הכתובים ואומרים שדין זה אסמכתא בעלמא, ועוד כמה שאלות בדבר:
א. למה משנה מאיזה מקרא סומכים אותו.
ב. למה חכמים מחפשים להסמיכם למקרא אם בין כך ובין כך הוא רק מדרבנן ויש לו כל דיני דרבנן, דין הנסמך מקרא כדין שלא נסמך.
ג. למה לחלק מהלכות למשה מסיני מביאים ראיה מהמקרא, שהרי בהשקפה זה נראה מיותר.
המשך קריאה: ק' מעוז הדת פ"ב – לשונות שבתלמוד הנסמכות על המקרא
למה ה' לא מסר את התורה שבעל פה עם התורה שבכתב מבוארת לכל פרטיה, דבר זה היה מעמיד את התורה וחוקיה לדורות?
ע"י משל נבין זאת הנה נטע ה' יתברך באדם חוש השמע ונתלה באברי האוזניים ויצר בו חוש הראות ונתלה בכלי העיניים, ואם יבא מי וישאלך, הן מאת הבורא כל מאומה לא יבצר, למה לא נטע שני החושים האלה הראות והשמע באבר אחד העין או האוזן?! לא היית חושב על שאלה זו.
המשך קריאה: ק' מעוז הדת – פ"א (יז – סוף): למה לא כל התורה נמסרה בכתב?