שלום שמי אריה אדרי מקים האתר,
אני הייתי ספרן בישיבת כרם ביבנהומשם הידע על התכנים המובאים באתר, איני רב על כן אין להתייחס אל דברי כאל הלכה אלא רק כתבתי זאת כתוכחה עצמית כדי שאני יוקיר יותר את התפילה כדברי הסלנטר שהבאתי בהקדמה.
התחלתי לכתוב את המאמרים לחברי בצבא בירחון "זמורות" ובכך נזרע זרע לאתר זה.
לפני שהתאמתי את האתר לסמארטפונים היה בו חומר הדרכה למחשבים – ביטלתי אותם והכנסתי אותם בצורה מסודרת לאתר חדש
האתר החדש שהקמתי יש בו סרטוני הדרכה למחשב והסברים על תוכנות חינמיות עם קישורים להורדה – תספרו עליו לחבריכם – אתר דוסיקומפ
י"ג מידות אלו מקורם בתחילת הספרא ונאמרות כנגד לימוד הגמרא משום שכתוב במסכת קידושין (ל.) "לעולם ישלש אדם שנותיו, שליש במקרא, שליש במשנה, שליש בתלמוד".
מכיוון שזה כנגד תלמוד, אדם צריך להבין את דבריו (ע' מ"ב סי'' נ ס"ק ב) לכן נסביר בהמשך כל מידה ומידה.
מחלוקת מהם י"ג מידות שבברייתא
מובא בספר מדות אהרן לר' אהרן אבן חיים: שהראב"ד כתב "שהרי מנו בברייתא דר' ישמעאל י"ג מידות וכשבאו לפרטן נראים שהם ט"ז... וכלל יהיה בידך שכל מדה שאין דינה משתנה מחברתה נחשבת עמה למדה אחת" והראב"ד מנה כלל הצריך לפרט עם פרט הצריך לכלל, ובנין אב מכתוב אחד ומשני כתובים שתיהם מדה אחת, וכן דבר הלמד מענינו עם הדבר הלמד מסופו.
מהו המקור לברכה זו?
כתב בעל צלותא דאברהם: במשנה ובגמרא לא הוזכרה ברכה זו בהדיא; בפעם הראשונה אנו שומעים עליה כ"תקונא תניינא" בפירוש התפילות שבזהר, ויקהל רטו, ועל דא בברוך שאמר וכו', וכן הוזכרה בערוך (ערך תפל) ובגאונים (רס"ג, רע"ג) ואחריו ברמב"ם, רי"ף מזכירה בשמה וכותב "ותקינו רבנן", האור זרוע מיחסה לאנשי כנסת הגדולה, הטור מצביע על ספר "פרק היכלות" המיוחס לרבי ישמעאל כהן גדול, ומונה מספר תיבותיה לפ"ז והרוקח נתן בה סימן – ראשו כתם פז (וכונתו שהיא ראש לפסוקי דזמרה)
ברכה אחרונה של השבע ברכות אפשר לראות בה שני חטיבות, בתחילה מזכירים עשרה (ויש גירסא שנים עשר) סוגי שמחה, ולאחר מכן חמש קולות שלהם זוכה מי שמשמח את החתן והכלה. נבאר את הברכה ממקורות שונים ונביא גם הערות על גרסאות הברכה.
כמה סוגי שמחות צריך להגיד (חתן וכלה נחשבים ב' סוגים)?